העניין שבפני, בקשת הנתבעים להארכת המועד להגשת בקשה למתן רשות להתגונן, לאור דרישתם לקבל מסמכים מאת התובע, ולהאריך המועד ללא קציבתו, לתקופה של 10 ימים לאחר שיומצאו כל המסמכים המבוקשים.
תובענה זאת הוגשה בחודש דצמבר 2012, והומצאה לנתבעים על פי הודעתם, בחודש דצמבר 2012, כאשר כל דפי החשבון הנוגעים לחשבון הבנק הומצאו לנתבעים, לפי דרישתם, בחודש ינואר 2013.
ייאמר כי המועד להגשת בקשה למתן רשות להתגונן הוארך בהסכמה עד ליום 24.2.2013.
לאחר שהומצאו כל המסמכים, פנתה ב"כ הנתבעים לתובע, וביקשה לקבל את המסמכים כמפורט להלן:
" א. מסמכי פתיחת חשבון
ב. מסמכי הלוואה של כל ההלוואות שנלקחו לטובת החשבון של מרשי בבנק הפועלים מיום פתיחת החשבון והיום.
ג. בעניין שתי ההלוואות בגינן הוגשה תביעה משפטית (הלוואות בטלפון) אבקש להמציא את ההקלטות בהן מרשי מאשרים את ההלוואות.
ד. אבקש לדעת מהו הסכום המירבי אותי מרשיי יכלו למשוך ליום אחד מבנקט/כרטיס אשר הונפק להם.
ה. אבקש כל מסמך בו חתומים מרשיי בבנק. "
אקדים ואציין כי דינה של הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתגובת התובע.
בהלכת הילולים נקבע עיקרון מנחה, על פיו התובע רשאי להגיש תביעתו בסד"מ על יסוד דף החשבון האחרון, ואילו הנתבע יהא רשאי לעתור לקבל את המסמכים הדרושים לו לצורך הגנתו. ביהמ"ש אף קבע כי במידה והתובע, הבנק לא ימציא לנתבע את המסמכים הדרושים יהא האחרון זכאי לרשות להתגונן רק מנימוק זה, וכך קובע כב' השופט מלץ ב
ע"א 688/89 - הילולים (אריזה ושווק) נ' בנק המזרחי המאוחד . פ"ד מה(3), 188 ,עמ' 196-197:
"דעתי היא כדעתו של השופט ש. לוין, לצורך התקנות 1)202)(א) ו-203 די בצירוף ההסכמים ופירוט היתרה הסופית ואין חובה על התובע לצרף את כל ספריו שיפרטו כיצד חושב הסכום אותה הוא תובע. זהו שלב מקדמי לדיון שאינו מצריך כניסה לכל פרטי הראיות ובחינה מדוקדקת של התשתית הראייתית המקפת שמצויה בידי התובע להוכחת תביעתו על כל פרטיה. כמובן, עדיף שיצורפו כל המסמכים הדרושים בכדי לסייע לנתבע להתגונן הגנה ראויה אך במידה ואלו לא צורפו אין מניעה מהנתבע לפנות לתובע ולבקש את מסירת פירוט החשבונות והמסמכים לידיו. אם לא יענה לבקשה כזו יוכל לקבל רשות להתגונן שתחייב את התובע להוכיח את תביעתו (ר' לענין זה גם את החלטתו של השופט לוין ב
רע"א 3545/90 הנ"ל)."
כאמור, די בפירוט חלקי כדי לעמוד בדרישת הכתב, ובמקרה זה, מועמד הנתבע החייב לפרט הגנתו, מול תיעוד חלקי בלבד. לעניין זה, ראה דברי כב' השופט לוין בעניין
רע"א 3545/90 -
בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' אפ. אר. למימון . תק-על 90(3), 1111:
"עדיין מתעוררת השאלה כיצד יתגונן לקוחו של בנק מפני תובענה שהוגשה נגדו בצירוף חשבונות מקוטעים, כאמור, בסדר דין מקוצר, והעתקי החשבונות הדרושים לו להגנתו, אינם מצויים בידו, אם מפני שלא קבלם ואם משום שקבלם ואבדו לו?
נראה לי שהתשובה לשאלה האמורה היא פשוטה למדי: הלקוח יוכל לבקש מהבנק עם קבלת כתב התביעה (ורצוי עוד לפני כן) שתדפיסי החשבונות האמורים, המתייחסים לאותה תקופה סבירה הדרושה ימסרו לו, או הוא יוכל לבקש לעיין בספרי הבנק ולצלמם. אם הבנק לא ייענה לו, ללא צידוק סביר, לא יתקשה הלקוח לקבל רשות להתגונן על מנת להטיל עלה בנק להוכיח באופן דווקני את תביעתו או לברר את החשבונות ולקבל את העתקיהם במסגרת קדם משפט."
אוסיף, כי כאשר ביהמ"ש סבור כי הדרישה לקבלת מסמכים הינה כנה ואמיתית, ביהמ"ש מאפשר המצאת המסמכים וקובע כי הימנעות והמצאתם תעמוד בעוכרי התובע, ראה
ע"א (חיפה
) 2207/02 -
גולדשטיין איתן נ' הבנק הבינלאומי . תק-מח 2003(1), 996 ,עמ' 997.
יחד עם זאת, לעיתים סבורים הצדדים, כי נכון בהקשר זה, לנהל מלחמת התשה: ראה דברי כב' השופט ברנר -
ת.א. (ת"א
) 51767/05 בנק דיסקונט נגד תלמי איתי,
"לטעמי אין להשלים עם מצב בו גילוי המסמכים יהפוך בידי בעל דין מאמצעי למטרה העומדת בפני עצמה, כאשר הכוונה הברורה היא להתיש את הצד שכנגד ולהמאיס עליו את ההליך של תביעה בסדר דין מקוצר.", כב' השופט שילה -
ת.א. 14218/03 בנק הפועלים נגד עיזבון המנוח הבי,
"הפתרון שהציע השופט ד"ר לוין, ושהתקבל בפסיקת בית המשפט העליון לאחר מכן (ע"א 688/89 הילולים [אריזה ושיווק] בע"מ נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה [3] 188 מפי השופט מלץ
;
ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ. עירית חולון, פ"ד נג [1] 390 מפי השופטת שטרסברג כהן) איננו מקדים את הליך גילוי המסמכים ואיננו תחליף לו. גילוי מסמכים ועיון בהם נותרו הליכים שיידונו בקדם משפט ולאחר מתן רשות להתגונן. הנתבע אינו זכאי בשלב מוקדם זה שלפני בקשת רשות להתגונן אלא לקבל מסמכים מסוימים שיש בהם כדי להסביר את דרך חישוב סכום התביעה וכן מסמכים מיוחדים אחרים, שלכל אחד מהם על הנתבע לפרש את הרלבנטיות שלו ואת הצורך בו, ולשכנע את בית המשפט בקושי שהוא ניצב לפניו בבואו לבקש רשות להתגונן מבלי שהוא יכול לעיין באותו מסמך. בענייננו לא השכילו המשיבים להצהיר, לטעון ולשכנע כי בשל העדר יתרת המסמכים שביקשו אין הם יכולים להגיש את בקשות הרשות. לא למותר יהיה לשוב ולהזכיר שהבנק מסר למשיבים את מרבית המסמכים שביקשו ולגבי מסמכים אחדים טען שאינם ברשותו. ", כב' השופטת שבח -
ת.א. 75351/96 (ת"א), בנק פועלים בע"מ נגד שרה גולדשטיין,:
"מדובר בדרישה כוללנית וגורפת להמצאת כל המסמכים וכל הפרטים ללא הפניה למסמך ספציפי או לתקופה מסוימת לגביה קיימת ענה מסוימת והנתבעים ... אין חולק כי התובע חייב להמציא לנתבע את כל המסמכים הדרושים לו על מנת לאפשר לו להתגונן הגנה ראויה, אולם זאת כאשר המדובר בדרישה כנה ובמסמכים הרלוונטיים להגנה ואשר יש בהם כדי לסייע לנתבע להתגונן כיאות בפני התביעה.", כב' השופטת אבניאלי -
ת.א. 21897/03 בנק הפועלים גד י. וי. סוכנויות החשמלית בע"מ ואחרים קובעת כי:
"באותו אופן, לא ייעתר בית המשפט לבקשה לגילוי מסמכים המצויים ממילא בידי המבקש, או לבקשה להמצאת רשימה כוללנית וגורפת של מסמכים, המטילה נטל כבד על המשיב, ו"מרוקנת מכל תוכן את הליך סדר הדין המקוצר".
באיזון הראוי יש לדחות דרישה לקבלת מסמכים כאשר הינה גורפת, רחבת היקף, ואינה מעוגנת בטענות הגנה, כאשר הדרישה הינה בלתי סבירה, וכלשונו של ביהמ"ש המחוזי, בעניין גולדשטיין הנ"ל, השאלה שתשאל הינה
האם החוסר במסמכים הינו אמיתי אם לאו.
דרישתם של הנתבעים הינה ארכנית, מיותרת, מבקשת למעשה כל מסמך אפשרי, אינה ממוקדת לצרכי טענה נקודתית, ובכל מקרה, יכולים הנתבעים להעלות טענותיהם, בהתבסס על דפי החשבון; ככל שלנתבעים טענה עובדתית בדבר חיוב שאינו כדין, יכולים להעלות זאת אף ללא המסמכים אשר נתבקשו על ידם, ולא יכולתי שלא לציין כי לגישתי, כאשר מועלית דרישה כוללנית שכזו, מלמדת היא לא על הרצון להעלות טענות עובדתיות, אלא על חיפוש טענות שכאלו; לא לכך מיועד ההליך, ואין הצדקה להקשות על התובע בדרך המרוקנת מתוכן את היות ההליך "מקוצר".